עדכון (3/9): העמדה הרשמית של הממשלה הוא שמכיוון שהניסוח בחוק לא משתנה, שום דבר לא יפגע. בפרט, מזוז הורנ למדינה לשמור על כל הזכויות שניתנות היום לזוגות חד-מיניים. עדיין, לדעתי החוק החדש מהווה פוטנציאל לפגיעה בסטאטוס-קוו.
עדכון (6/9) אלון הראל מ”הארץ” כותב טור ברוח דומה. נייתי טוען שהוא קרא את זה כאן קודם; אבל, ת’כלס, אף אחד לא קורא כאן.
מעניין לעניין באותו עניין:
בוואלה פורסם ששר המפטים משנה טיוטה של הצעת חוק שמגדיר ידועים בציבור כ”בני זוג החיים יחד במשק בית משותף”, כך שהנוסח החדש מגדיר ידועים בציבור כ”איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף”. כל זה נובע מלחץ ש”ס, כמובן. כשעושים עסקה עם השטן, צריך לשלם בדם.
וכשפרידמן נשאל וואט-דה-פאק?!, הוא עונה ש”אפשרויות הפרשנות כפי שהיו קיימות לגבי הנוסח המקורי עומדות בעינן”. כלומר, פרידמן מוסר לציבור שהוא סומך על בתי המשפט שיפעילו אקטיביזם שיפוטי, מה שנקרא לפעמים חקיקת חוקים מכס השופט
(legislating from the bench)
ויקבעו, באמצעות תקדימים, שגם להומואים ולסביות יש הכרה כידועים בציבור בדרך כלל העסק הוא שהשופט מצליח למצוא דרך יצירתית לפרש את החוק, וכותב מסה שלמה שמצדיקה את הפרשנות שלו. לפענים הטיעונים קצת עקומים. האנשים האלה היו יכולים לכתוב פסק דין שמוכיח את קיומו של אלוהים בארבע דרכים שונות אם זה היה משרת את המטרות שלהם. היתרון הוא שזה מאפשר לבית המשפט, הליברלי (המידה יחסית) בדרך-כלל, להגן על המיעוטים בישראל, היות והכנסת העלובה לא עושה זאת. (“רצון הרוב הוא שהמיעוט יכין לנו תה. כי אי אפשר להמשיך בלי משהו כמו תה”)..
בכל מקרה, פרידמן, המגן הגדול על הכנסת מפני אקטיביזם שיפוטי, פתאום מסתמך על אקטיביזם שיפוטי כשזה נוח לו. אותי זה מגעיל.
